Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 33b

לְכַתְּחִלָּה אוֹ דִיעֲבַד? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב זְבִיד בַּר אוֹשַׁעְיָא: הַלּוֹקֵחַ קַנְקַנִּים מִן הַגּוֹיִם — חֲדָשִׁים נוֹתֵן לְתוֹכָן יַיִן, יְשָׁנִים — נוֹתֵן לְתוֹכָן צִיר וּמוּרְיָיס לְכַתְּחִלָּה.

Traduction

Is it permitted to put brine or fish stew in the wineskins ab initio, or is the substance permitted only after the fact? The Gemara suggests: Come and hear a resolution to the dilemma, as Rav Zevid bar Oshaya teaches: With regard to one who purchases jugs from gentiles, if they are new, he may place wine in them, and if they are old, he may place brine and fish stew in them ab initio.

Rachi non traduit

לכתחלה או דיעבד. אציר ומורייס קאי:
כל קנקנים מחרס נינהו:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה מֵרַבִּי אַמֵּי: הֶחְזִירָן לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִתְלַבְּנוּ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: צִיר שׂוֹרֵף, אוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהֶחְזִירָן לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁרָה זִיפְתָּן מֵהֶן — מוּתָּרִין.

Traduction

§ The Gemara discusses the effect of fire on prohibited vessels. Rabbi Yehuda Nesia raised a dilemma before Rabbi Ami: If one returned prohibited containers to the furnace and they whitened due to its heat, what is the halakha? Is the fire assumed to expunge the absorbed wine or not? Rabbi Ami said to him: If brine burns away the wine, all the more so is it not clear that fire does as well? It was also stated that Rabbi Yoḥanan says, and some say Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to jugs belonging to gentiles that one returned to the furnace, once their tar has disintegrated they are permitted.

Tossefoth non traduit

בעא מיניה ר' יהודה נשיאה מר' אמי. נראה דאינו ר' יהודה נשיאה דשרא מישחא כי אותו בן בנו של רבינו הקדוש היה ואף בברייתא הוא נזכר ותני עלה ורבותינו התירוה לינשא ובתוספתא (פ''ה) נמי גרס רבי יהודה התיר את השמן אלא אחריו היה ושמא בן בנו של ר' יהודה דגזר על השמן הוה והוא ר' יהודה הנשיא דמועד קטן (דף יב:) דקאמר התם דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה ושמע רב (אסי) ואיקפיד:

אָמַר רַב אָשֵׁי: לָא תֵּימָא עַד דְּנָתְרָן, אֶלָּא אֲפִילּוּ רְפַאי מִירְפָא, אַף עַל גַּב דְּלָא נְתַר. קִינְסָא — פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי, וְהִלְכְתָא כְּמַאן דְּאָסַר.

Traduction

Rav Ashi said: Do not say that the jugs must stay in the furnace until the tar falls apart entirely; rather, even if it only softens, the jug is permitted, despite the fact that the tar did not fall off. The Gemara adds: With regard to a situation in which the tar was removed by dropping ignited splinters of wood [kinsa] into the jug, Rav Aḥa and Ravina disagree: One deemed the jug prohibited, and one deemed it permitted. The Gemara adds: And the halakha is in accordance with the opinion of the one who deemed it prohibited.

Rachi non traduit

קינסא. הכניס קיסמין דולקין לתוך הקנקן עד שנשרה זפתו:

והלכתא כמאן דאסר. ולא דמי להחזירן בכבשן דהתם כיון שהסיקן מבחוץ עד שנשרה זפתן כבר נתלבן החרס אבל הכא כיון שהכניס האור מיד זפתו נושר. ומהכא שמעינן דהני חביות או קנקנים לפי שמכניסן לקיום לא סגי בהכשר בפנים בין לשרפן בין לתת לתוכן מים חמין מדאסיר בקינסא דהיינו באור עצמו כ''ש במה שהוחם ממנו אבל אם אפשר לשרפן מבחוץ שרי לפיכך צריך לערן מעת לעת או להשהותם עד שנים עשר חדש:

Tossefoth non traduit

קינסא. פ''ה ולא דמי להחזירן בכבשן דהתם כיון שהוסקו מבחוץ עד שנשרה זפתן כבר נתלבן החרס אבל הכא כיון שמכניס האור מבפנים מיד זפתן נושר וכן הדין בחביות שלנו ומשמע לפירושו כי אם היה מסיקו מבפנים עד שאם היה זפת מבחוץ והיה נושר כי די בכך ואין נראה לרבינו אלחנן כי יש לחוש דלמא חס עליה דלמא פקעה דאף בשל חרס אמר פרק כל שעה (פסחים דף ל:) דלא נימלי לקדירות גומרי דחייס עלייהו דלמא פקעי כ''ש בחביות דחייס שלא ישרפו וכתב הרב ר' משה מקוצי דאע''ג דפסקינן הלכתא כמאן דאסר מ''מ לכפות החבית על האש אם האש גדול כל כך וחזק מבפנים שידו סולדת מבחוץ מותר וחשוב כמו הגעלה וענין הגעלה התיר ר''ת להגעיל חבית לטהר מיין נסך אם פתח אחד משוליה וזורק רותחין לתוכה ומהפך המים על שוליה אילך ואילך דאע''ג דבשאר איסורין לא סלקא הגעלה בהכי דאפילו עירוי מכלי ראשון ליכא הכא מ''מ איכא למימר ביין נסך דתשמישו בצונן שרי ומביא ראיה מדקא''ר יוסי לקמן בפ''ב (עבודה זרה עה.) חולטן במי זיתים ובשאר איסורין לא מהניא חליטת מי זיתים ור''י אומר כי מצוה מן המובחר להגעיל כל נסר לבד ולזרוק עליה מאותו כלי עצמו שהוא רותח על האור ודי בכך אע''פ שפסקה הרתיחה כשמעבירה מן האור ויש משימין קערה בתוך מחבת על האש עד שהרתיחות עולות תוך הקערה ומאותה קערה מגעילין ובזה מסופק ר''י אם זה מועיל ככלי ראשון אם לאו ותלה הדבר להחמיר ואסר בהן להגעיל דחשיב ככלי שני ולענין מליגת תרנגולת נמי אסר דחשיב ליה ככלי ראשון:

והלכתא כמאן דאסר. בכל התורה כולה אמר רבינא לקולא ורב אחא לחומרא והלכתא כרבינא לקולא כדאמרינן פרק (כל הבשר) [גיד הנשה] (חולין דף צג:) ולכך הוצרך לפסוק כאן כמאן דאסר:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִיתֵּן לְתוֹכוֹ שֵׁכָר? רַב נַחְמָן וְרַב יְהוּדָה אָסְרִי, וְרָבָא שָׁרֵי. רָבִינָא שְׁרָא לֵיהּ לְרַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק לְמִירְמָא בֵּיהּ שִׁכְרָא, אֲזַל רְמָא בֵּיהּ חַמְרָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא חַשׁ לַהּ לְמִילְּתָא, אֲמַר: אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא.

Traduction

The Gemara discusses the halakha with regard to beer kept in a prohibited vessel. A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha with regard to putting beer in it? Rav Naḥman and Rav Yehuda prohibited this, and Rava permitted it. The Gemara notes that Ravina permitted Rav Ḥiyya, son of Rav Yitzḥak, to pour beer into such a jug, but he went and poured wine into it instead. And even so, Ravina was not concerned over the matter, as he said to himself: It is merely an incidental occurrence. The fact that Rav Ḥiyya mistakenly poured wine into the jug instead of beer is not a reason to prohibit filling it with beer in general.

Rachi non traduit

לא חש למילתא. למגזר שכרא אטו חמרא דשכרא מבטל ליה לטעמיה דחמרא:

Tossefoth non traduit

שרא למירמי ביה שיכרא. אומר ר''י דה''ה מים וכל שאר משקין לבד מיין:

רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא הֲוָה לֵיהּ הָנְהוּ מָאנֵי דְּפָקוּסְנָא, מַלִּינְהוּ מַיָּא, אַנְּחִינְהוּ בְּשִׁימְשָׁא, פְּקַעוּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: אֲסַרְתִּינְהוּ עֲלָךְ אִיסּוּרָא דִּלְעָלַם. אֵימוֹר דַּאֲמוּר רַבָּנַן מְמַלִּינְהוּ מַיָּא, אַנּוֹחֵי בְּשִׁימְשָׁא מִי אֲמוּר?

Traduction

§ The Gemara discusses different vessels and the halakhot that pertain to them. Rav Yitzḥak bar Bisna had certain vessels made of cow dung [defakosna] that had contained wine of gentiles, which he filled with water and placed in the sun in order to rid them of the forbidden substance they had absorbed. As a result, they burst. Rabbi Abba then said to him in jest: You have rendered them prohibited to you forever, i.e., you have destroyed them completely. You may say that the Sages said that one should fill the containers with water, but did anyone say that you should place them in the sun?

Rachi non traduit

דפקוסנא. של צפיעי בקר ונתן בהן יין נסך:

איסורא דלעולם. כלומר איבדתם על חנם:

אָמַר רַבִּי יוֹסְנָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כְּלֵי נֶתֶר אֵין (לוֹ) [לָהֶן] טָהֳרָה עוֹלָמִית. מַאי כְּלֵי נֶתֶר? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: כְּלֵי מַחְפּוֹרֶת שֶׁל צְרִיף.

Traduction

Rabbi Yusna says that Rabbi Ami says: A natron vessel has no ritual purification, i.e., it cannot be rendered suitable for use, ever. The reason is that this material is highly absorbent. The Gemara asks: What is a natron vessel? Rabbi Yosei bar Avin says: It is a vessel crafted from the excavation of alum powder.

Rachi non traduit

אין להם טהרה. מיין נסך הנבלע בהן משום דבליעי טובא:

מחפורת של צריף. קרקע שחופרין משם צריף ובלע''ז אלו''ם ובלשון אשכנז בייס''א:

Tossefoth non traduit

כלי נתר. אומר ר''י דתרי גווני נתר שעושין ממנו כלים וזה אינו אותו דפ''ק דשבת (דף טז.) דקאמר כלי נתר וכלי חרס טומאתן שוה ויש עוד נתר שלישי שאין עושין ממנו כלים אלא מכבסין בו את הכלים והוא ששנינו (נדה דף סא:) אצל שבעה סמנין המעבירים את הכתם נתר כו':

דְּבֵי פַּרְזַק רוּפִילָא אֲנַס הָנֵי כּוּבֵי מִפּוּמְבְּדִיתָא, רְמָא בְּהוּ חַמְרָא, אַהְדְּרִינְהוּ נִיהֲלַיְיהוּ. אֲתוֹ שַׁיְילוּהּ לְרַב יְהוּדָה, אָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם הוּא, מְשַׁכְשְׁכָן בְּמַיִם וְהֵן מוּתָּרִין.

Traduction

The Gemara relates that an individual named Parzak, from house of the vizier [rofila], seized certain vessels from Jews of Pumbedita, placed wine of gentiles in them, and later returned the containers to them. They went and asked Rav Yehuda for a halakhic ruling on this matter. Rav Yehuda said: This vessel is an item that is not brought into storage for preservation. Accordingly, one may simply scrub such vessels in water, and they are permitted.

Rachi non traduit

פרזק. שם האיש:

רופילא. שני למלך:

אָמַר רַב עַוִּירָא: הָנֵי חַצְבֵי שְׁחִימֵי דַּאֲרַמָּאֵי, כֵּיוָן דְּלָא בָּלְעִי טוּבָא — מְשַׁכְשְׁכָן בְּמַיִם וּמוּתָּרִין. אָמַר רַב פַּפִּי: הָנֵי פַּתְוָותָא דְּבֵי מִיכְסֵי, כֵּיוָן דְּלָא בָּלְעִי טוּבָא — מְשַׁכְשְׁכָן בְּמַיִם וּמוּתָּרִין.

Traduction

Rav Avira said: With regard to these dark brown Aramean jugs, since they do not absorb substances well, one need only scrub them in water and they are permitted. Rav Pappi likewise said: With regard to these earthenware vessels from Bei Mikhsei, since they do not absorb substances well, one need only scrub them in water, and they are permitted.

Rachi non traduit

שחימי. מקרקע שחמתית רוש''א בלע''ז:

פתוותא. כלי חרס:

דבי מיכסי. מקום קרקעיתו קשה:

כָּסֵי — רַב אַסִּי אָסַר, וְרַב אָשֵׁי שְׁרֵי. אִי שָׁתֵי בְּהוּ גּוֹי פַּעַם רִאשׁוֹן — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר, כִּי פְּלִיגִי בְּפַעַם שֵׁנִי.

Traduction

The Gemara continues: The halakha with regard to cups, which hold wine only temporarily, is subject to a dispute: Rav Asi prohibited them, and Rav Ashi permitted them. The Gemara comments: If a gentile drank from a cup for the first time, i.e., it had never been used before, everyone agrees that it is prohibited, as a new cup absorbs a great deal of wine in its first usage. They disagree when it is being used for a second time, i.e., the cup has already absorbed a permitted liquid, and therefore its capacity to absorb the gentile’s wine is impaired.

Rachi non traduit

כסי. כוסות של חרס ואין מכניסן לקיום אלא שותין בהם:

אי שתי בהו עובד כוכבים פעם ראשון דכולי עלמא אסור. דאיידי דרכיכי בלעי ואסירי עד שימלאם מים שלשה ימים וכדאמרן:

Tossefoth non traduit

כסי. פרש''י כוסות של חרס ואין מכניסן לקיום אלא שותין בהן ואי שתי בהו עובד כוכבים פעם ראשון ושני אסור דאיידי דרכיכי בלעי ואסירי עד שימלאם מים ג' ימים כדאמר לעיל ולפי זה נהגו העולם ליתן מים בכלי חרס חדש ולהשהות בו זמן גדול קודם שישתמשו בהם יין לפי שאם יגע בהם עובד כוכבים אח''כ לא יצטרך עירוי אבל קשה לר''ת מהא דאמר לקמן בפ''ב (עבודה זרה דף עד:) מודה רבי בקנקנים שהן אסורין לפי שמכניסן לקיום הא לאו טעמא דמכניסן לקיום כמו בכלי חרס סגי בניגוב בעלמא כמו בגת ומחץ ומשפך והדחה בשאר כלים מועיל כמו ניגוב בגת כי גם ניגוב אינו להפליט רק להסיר הזוהמא שנדבק מבחוץ ואין סברא לומר כי בקנקנים נשתמש עובד כוכבים מים בתחלת תשמישו לכך פר''ת דמיירי הכא בכסי בין חדשים בין ישנים ושתה בהם עובד כוכבים יין כמה פעמים וה''פ הלכתא פעם ראשון ושני כלומר שתי הדחות במים אינם רוצים להכשירו שלישי מותר פי' דאז ודאי בהדחה שלישית נפלט הכל וכיוצא בדבר מצינו פרק התערובות (זבחים דף עט:) גבי חרסן של זב וזבה פעם ראשון ושני טמא שלישי טהור פירוש הוא כלי שהטילו בו הזב והזבה מימי רגלים וקאמר דמים ראשונים ושניים טמאים שמעורב בהם מי רגלים של זב אבל מים שלישיים טהורים וגם במדרש אסתר גבי ישנו עם אחד שא''ל המן לאחשורוש אם זבוב נופל לכוסו של אחד מהם זורקו ושותהו ואילו אדוני המלך נוגע בהם חובטו בקרקע ולא עוד אלא שמדיח כוסו שלש פעמים ודוקא בכוסות של חרס אבל של עץ או של מתכת וזכוכית אין צריך להדיח רק פעם אחת מיהו בהרבה מקומות בתלמוד מצינו כוסות סתם שהם של מתכות וזכוכית ונכון להדיח שלש פעמים בכל הכלים:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: פַּעַם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר, כִּי פְּלִיגִי בְּפַעַם שְׁלִישִׁי. וְהִלְכְתָא: פַּעַם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי — אָסוּר, שְׁלִישִׁי — מוּתָּר.

Traduction

And there are those who say: If the cup is used for the first or the second time by a gentile, everyone agrees that it is prohibited. They disagree when it is being used for the third time. And the halakha is that a cup used for the first or the second time by a gentile is rendered prohibited, but with regard to the third time, it is permitted.

אָמַר רַב זְבִיד: הַאי מָאנֵי דְקוּנְיָא, חִיוָּרָא וְאוּכָּמָא — שְׁרֵי, יְרוֹקָא — אֲסִיר, מִשּׁוּם דְּמִיצְּרִיף. וְאִי אִית בְּהוּ קַרְטוּפָנֵי — כּוּלְּהוּ אֲסִירִי. דָּרֵשׁ מָרִימָר: קוּנְיָא, בֵּין אוּכָּמָא בֵּין חִיוָּרָא בֵּין יְרוֹקָא — שְׁרֵי.

Traduction

Rav Zevid said: With regard to these glazed earthenware vessels, white and black ones are permitted. Green ones are prohibited, because they contain alum, which absorbs liquids well. And if any of these vessels have cracks in them, they are all prohibited. Mareimar taught: Glazed earthenware [kunya] is permitted, whether it is black or white or green, because the coating impairs the capacity of the container to absorb liquids.

Rachi non traduit

קוניא. כלי חרס מצופה באבר וקורין פלומי''ד:

ירוקא אסור. דמשום דמצריף שיש בו קרקע מחפורת של צריף ובלעי טפי:

קרטופני. בקעים וסדקים:

Tossefoth non traduit

קוניא. פ''ה כלי חרס מצופה באבר פלומי''ן בלע''ז וקשה לר''ת (דאמר בזבחים פרק קדשי קדשים) גבי מזבח מני סיד וקוניא ולא קאמר אבר שהוא לשון התלמוד כדאמר פתילה של אבר וע''ק מי גרע חיפוי אבר מאם היה כולו ממנו וע''ק דאמר ירוקי אסירי משום דבלעי דמצריף ובשלנו איכא ירוקי ולא מצריף לכך פר''ת קוניא היתוך כלי זכוכית שלא נתבשל כל צרכו והוא מן החול כמו כלי חרס כדאמרינן פ''ק דשבת (דף טו:) הואיל ותחילת ברייתו מן החול שוינהו רבנן ככלי חרס כדאמרינן ואע''ג דכלי זכוכית שלם לא בלע הכא כיון דאין בו אלא חיפוי על החרס בלע וכן פירש הערוך:

מַאי שְׁנָא מֵחָמֵץ בַּפֶּסַח, דִּבְעוֹ מִינֵּיהּ מִמָּרִימָר: הָנֵי מָאנֵי דְקוּנְיָא, מַהוּ לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּהוּ בְּפִיסְחָא? יְרוּקֵּי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּמִצָּרְפִי וּבָלְעִי וַאֲסִירִי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ — חִיוָּרֵי וְאוּכָּמֵי מַאי?

Traduction

The Gemara asks: In what way is this case different from the case of leavened bread on Passover, which is also absorbed? The Gemara explains its question: As they once asked Mareimar: With regard to these glazed earthenware vessels, what is the halakha concerning using them on Passover? The Gemara interjects: With regard to green earthenware, do not raise the dilemma, as it contains alum and as a result absorbs leaven well, and it is therefore prohibited. Rather, let the dilemma be raised with regard to white and black earthenware. What is the halakha?

Rachi non traduit

דמצרפי ובלעי. שיש בהן צריף ובלעי טפי:

כִּי אִית בְּהוּ קַרְטוּפָנֵי, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי בָּלְעִי וַאֲסִירִי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ — דְּשִׁיעִי מַאי? אֲמַר

Traduction

The Gemara qualifies the question further: Where they have cracks in them, do not raise the dilemma, as they certainly absorb that which was placed in them and are therefore prohibited. Rather, let the dilemma be raised where they are perfectly smooth: What is the halakha in such a case? Mareimar said

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source